– כאן, מנסים לאתר את אותם דברים שפועלים, או לא פועלים בהקשר לתלונה המוצגת.

שאלות מכוונות שבאמצעותן נוכל לקבל את הפרטים שמאירים את המרכיבים היעילים, של הלקוח, בפתרון בעיות ואת המרכיבים המעכבים:

איך אתה מתמודד עם הקשיים? (How do you deal)

מה אתה חושב ועושה בהקשר לקושי הזה?

איך אחרים מעורבים בקשיים?

המטפל: “תני דוגמה שתציג את האופן שבו את מנסה להתמודד עם הבעיה”.
הפונה:  “אני צועקת על הילד”.
המטפל: “מה קורה כאשר את צועקת?”

צריך להיות ער לכך שאנשים מביעים לרוב את רגשותיהם ביחס לקושי ולא מתארים את מעשיהם לגביו. לכן, השאלות צריכות להיות מכוונות יותר לעשייה או לאמירה בנוגע לקושי: “מה אתה עושה כאשר…”; “מה אתה אומר כאשר הם עושים…”; “איך אתה מנסה למנוע?”; “מה זה גורם לך לעשות?”, “מה זה מונע ממך לעשות?”, וכד’ .

התשובות שמתקבלות הן מגוונות: “שום דבר”, ניסיתי הכל וזה לא עוזר”, “אני כבר מיואש. לא יודע מה לעשות”.

במקרים כאלה צריך לחזור ולבקש פרוט: “בכל זאת, תחשוב ותתאר מה אתה עושה בדרך כלל כאשר הקושי מתעורר…”.
חשוב, כמובן, לקבל נתונים לא רק על מעשיו של הלקוח, אלא גם על מעשי אחרים, נוגעים בדבר.

המטרה היא לראות תמונה ברורה של אירוע. זה דומה להקרנה אטית של תמונה בסרט שבה רואים את כל שרשרת האירועים בפרוט רב.