פסימיות (Pessimism)

צריך לזכור שאדם מגיע לטיפול מפני שהוא מרגיש שהוא לא יכול לפתור את בעייתו בעצמו. הוא מקווה, כמובן, לקבל עזרה. יחד עם זה הוא חושש שתוצאות הטיפול יכולות להיות מאכזבות מבחינתו. הספקנות הזאת צפה דרך שאלות כמו: “האם היו לך כבר מקרים כאלה שטיפלת בהם?”; “הבעיות שלהם היו קשות כמו שלי?”; “תגיד, מה שיעור ההצלחה במקרים כאלה?”
המטפל: “אם אומר לך מה שיעור ההצלחה זה לא יפיג את הדאגה שלך שכן מבחינתך אתה מצפה שהפתרון יהיה מאה אחוז!”; “תראה, היו לי מצבים דומים לאלה כמו שלך, בחלקם הצלחתי, ובחלקם עזרתי פחות. בכל מקרה, יש לך זכות להיות ספקן, וטוב שכך.”כאשר המטפל מציג את הדברים בדרך פסימית, משהו, הוא מאפשר ללקוח להתמודד עם תחושת הפסימיות שלו, לבחון אותה ולהציבה כאתגר. דרך אחרת להשתמש בפסימיות כמנוף ואתגר להתמודדות פונקציונלית היא לומר ללקוח שעליו לצפות שלפני שיחול שינוי לטובה במצבו הוא ודאי ירגיש ירידה מסוימת במצבו. הפסימיות, במקרים אלה, עוזרת להגדיר את מצב “תחתית הבור” שבפועל הלקוח עוד לא הגיע אליה. פרוש הדבר, שמצבו של הלקוח ניתן עדיין לשינוי.