פתרון-בעיות ממוקד, קצר מועד

טיפול יכול להיות חוויה, לא בהכרח משא כבד!

חברי קבוצת המרכז לטיפול קצר מועד (B.T.C)  במכון לטיפול נפשי (M.R.I – Mental Research Instituteפאול ווצלביק (פסיכולוג יונגיאני), ג’והן וויקלנד (אנתרופולוג קליני), ריצ’ארד פיש (פסיכיאטר),  (Watzlawick, Weakland, Fisch,& Bodin, 1974) , חשו אי שביעות רצון ממשך הטיפול ששלט בקרב פסיכותרפיסטים בשנות ה50 וה60. הם חברו יחד כדי למצוא דרכים קצרות ויעילות לפתרונות של בעיות בחיים. הם החליטו להתייחס לתלונתו המוצהרת של הקליינט כאל מוקד ההתערבות הטיפולית ולא לחפש סיבות “עמוקות” יותר למצוקתו. הם ידעו שהם פועלים מול התפיסות הקונבנציונליות, באותה העת, אך החליטו להמשיך בדרכם ובדרך כמה יוצרים, בעלי דמיון וחדשנים, כמו; מילטון אריקסון (Erickson), הרי סטאק סאליבן (Harry Stack Sullivan), גרגורי בייטסון (Gregory Bateson) ועוד. הם פיתחו מודל טיפולי שנקרא על ידם “פתרון-בעיות קצר מועד.”  בגישתם ישנה התייחסות לקשיי הקליינטים, בדרך אנושית פשוטה, תוך גילוי הבנה לניסיונותיהם להגיע אל פתרון כדבר מובן של התמודדות בקשיי יומיום. אלא שניסיונות אלה הולכים, לעיתים, בכיוון שלא מביא להצלחה מבחינתם. מכאן, ההתערבות הטיפולית מכוונת להשיג, ביחד עם הקליינט, את הפתרון הרצוי  לו, בדרכים אחרות שיכולות להיות אפקטיביות יותר עבורו. מודל “פתרון-בעיות ממוקד, קצר מועד” (כפי שאני מכנה אותו) מאפשר להתאים את התהליך לאופי הבעיה ולהקשר שבו היא מתקיימת;  פרטני, משפחתי, חברתי או אירגוני. המיקוד מכוון לדפוסי הפתרונות שהלקוח נוקט, בנוגע לקשייו, ללא הצלחה רצויה.  התוצאה הסופית של ההתערבות מכוונת לגרום ללקוח לפעול אחרת בהקשר לקשייו ולהגיע לפתרון המיוחל. במובן זה המודל אינו שיפוטי או פתולוגי .

כפי שניתן לראות המסורת של “פתרון-בעיות, קצר מועד”, אינו פסיכותרפיה (טיפול המאורגן סביב היחיד באופן עצמאי-יחידני) אלא, יותר כמסורת טיפולית המאורגנת סביב ההקשר שאותו אנשים בונים לעצמם ו/או מוצאים את עצמם בתוכו. רעיון זה מבליט את התרומה של  חברי קבוצת   Brief Therapy Center)  ,BTC) , שהביאו לתחום הטיפול את ההיבט המערכתי  שמציג את המשפחה או כל מצב (סיטואציה) כמערכת של יחסי גומלין ובתוך זה גם את  המודל של “פתרון-בעיות, קצר מועד”.

עיון רחב יותר אפשרי במערכת המקוונת.  למעוניינים, צרו קשר.