לוגיקה עמומה, על פי צדך (Zadeh, 1997) הנה היפוכה של חשיבה רציונלית המיוחסת לפילוסוף היווני אריסטו. בעוד שחשיבה רציונלית מתמקדת בחשיבה מדויקת, שמכוונת להגיע לאמת המוחלטת, הלוגיקה העמומה מניחה קיומה של מציאות מורכבת ועמומה רב-ממדית, ומכאן גם האמונה בקיומו של  אי-דיוק בסיסי בטבע ובמצבי החיים.
צריך להדגיש שלוגיקה עמומה לא באה על חשבון החשיבה  הדו-ערכית (“כן” או “לא”) שנתפסת כיסוד היסודות של המדע. הלוגיקה העמומה באה בנוסף לחשיבה הדו-ערכית והיא מציינת שרעיונות יכולים להיות אמת או טעות בדרגות שונות (Ruspini & Mamdani, 1998).
צדך (Zadeh) אצל Yager, Ovchinnikov, Tong & Nguyen, 1987) ) מבהיר את השונה בין לוגיקה עמומה לבין חשיבה רציונלית:

חשיבה רציונלית היא  חשיבה סיבתית-רציפה  ביסודה. למשל, אם תאמר שכל הגברים הם בני תמותה, יוצא מכאן שגם סוקרטס הוא בן תמותה. זאת דוגמה פשוטה של חשיבה סיבתית-רציפה. לדעתו של צדך, זאת צורת חשיבה מוגבלת באשר לאפשרויות התמודדות יעילה עם המורכבות של תהליכים קוגניטיביים אנושיים שאינם רציפים וסיבתיים. הוא סבור שלוגיקה עמומה מתאימה יותר להתמודדות עם מצבי חיים מורכבים. לוגיקה עמומה מוגדרת ע”י זדך (Zadeh 1965) כחשיבה בדרך של  שכל ישר (common sense) לעומת, חשיבה רציונלית שדווקא הנטייה לדיוק מגבילה אותה מדי כדי שתוכל להיות מודל לחשיבה בדרך של שכל ישר.

חשיבה רציונלית, על פי צדך (Zadeh,1965) הנה  לוגיקה דו-ערכית, שהשפיעה שנראה דברים באופן “חד”, “מדויק”, “וודאי” (“כן” ו-“לא” או “0” ו-“1”). לדבריו,במערכות רציונליות-קלאסיות מניחים שלכל קבוצה יש גבולות חדים וברורים, כגון: מת – חיי; זכר – נקבה וכד’. אולם ברוב הקבוצות אין גבולות חדים כפי שהיינו רוצים שיהיו. למשל, אם מתייחסים למאפיינים כמו גובה, אינטליגנציה, עייפות, חולי, הרי שמאפיינים אלה נעדרים גבולות חדים. לוגיקה דו-ערכית לא נועדה להתמודד עם תופעות שעניינן דירוג. דירוג מחייב לוגיקה רב-ערכית שיכולה לתאר מצבי אמת רב-ערכיים, חלקיים (Yager, Ovchinnikov, Tong & Nguyen, 1987).
אפשרויות כימות עמום הן אין-סופיות, כמו: “הרבה”, “הרבה מאד”, “לא כל כך הרבה”, ועוד. הרעיון הזה משליך גם על תפיסת האמת לפיה זה בסדר לומר “זה קרוב לאמת” או “זה נכון פחות או יותר”. מבחינה זאת לוגיקה עמומה מספקת דרך חשיבה גמישה שיכולה להיות בסיס לחשיבה בדרך השכל הישר לזיהוי דפוסים קבועים, ניתוח קבלת החלטות ויישומיהן.
חשוב לציין שלוגיקה עמומה אינה חשיבה עמומה, מעורפלת ומבלבלת, היא ההפך הגמור מזה; היא מספקת מודל מובנה ומדויק כדי להתמודד במצבים של חוסר דיוק, חוסר בטחון ואי-ודאות שמצויים בתוך מורכבות  החיים והתנהגות האדם (Blair, 1994).

בהווה, יישומים רבים של לוגיקה עמומה נפוצים בעולם הטכנולוגיה, בתחומי כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, פוליטיקה, דת, אתיקה, משפט, רפואה ואנתרופולוגיה .