לעומת מודל החשיבה הרציונלי, בא מודל החשיבה הרומנטי-ביקורתי של הפילוסוף קנט (Kant) (אצל Fabricius,  1983).
קנט (Kant)  סיפק את הבסיס לצורת חשיבה שנותנת מקום לסובייקטיביות, להצגת עמדות אישיות, שקשורות בתבונה ולא בהכרח במציאות החיצונית, הנפרדת מהתבונה, שמודגשת על ידי המודל הרציונלי. קנט (Kant)  הציג במאה ה-19 את החשיבה הרומנטית-הביקורתית בפילוסופיה כחשיבה שתלויה בתנאים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים. על פי תפיסתו של קנט (Kant) התודעה מעצבת את העולם. לפיכך, לכל אדם יש אמת משלו אותה עיצב באמצעות תבונתו ולא באמצעות תצפית וחושים (Fabricius, 1983).
דגש מיוחד, בתפיסה הרומנטית-ביקורתית, קיבלו מורכבות רגשית, יצירתיות, טבע, אינטואיציה וספונטניות. צורת חשיבה זאת, נוטה “לטחון” דברים יחד ומובילה ליצירת קשרים ואינטגרציה ביניהם.
צורת חשיבה רומנטית-ביקורתית מדגישה, כאמור, סובייקטיביות ואת יכולת האדם ליצור עמדות אישיות (Duhl, 1983). נראה שתפיסה זאת, בדבר מציאות סובייקטיבית, היא שתרמה להתפתחות המאוחרת יותר של התפיסה הקונסטרוקטיביסטית. תפיסה זאת גורסת כי מציאות הנה סובייקטיבית ונבנית בתבונתו של האדם. מבחינה זו יש התאמה של התפיסה הקונסטרוקטיבית לטיפול לפי גישת פתרון בעיות ממוקדת, קצרת מועד.