הסיפור הזה, כפי שמתואר על ידי רוזן ,(Rosen,1982) ממחיש את רעיון ההתערבות בעזרת מטפורה. הילדה, המתוארת בסיפור, טופלה על ידי רופאים ותרופות משך שנים ארוכות. בהתערבות המתוארת, אריקסון נוקט ב”עמדה אחת מטה” ואומר לילדה שהוא לא רואה את עצמו שונה מהרופאים האחרים באשר לסיכויי הצלחת ההתערבות. על ידי כך הוא מקרב אליו את הילדה מה שמאפשר לו להמשיך ולהעביר לה את מלוא השליטה על הפסקת ההרטבה. הוא מחזיר לה “ידיעה” שהייתה לה אך היא לא ידעה שיש לה אותה. הוא עושה זאת על ידי סיפור שלקוח מעולם אחר ומחבר אותו לתמונת עולמה של הילדה. זאת תמונה מדומה שבה זר פותח את דלת האמבטיה בשעה שהיא רוחצת בתוכה. מתוך הסיפור הילדה לוקחת את הידיעה שהיא יכולה להפגין שליטה במצב הכי קשה עבורה.
הסיפור הזה מעורר תהליך למידה מקביל אצל רוזן (Rosen, 1982) בעצמו. הוא מציין שהסיפור משפיע עליו בדרך עקיפה וגורם לשינוי בתפיסתו ובהתנהגותו לגבי התחלות וסיומם של דברים. הוא לומד שזה לא הכרחי להתחיל משהו ולעצור רק אחרי סיום העשייה. אפשר, בהחלט, להתחיל ולעצור זמנית ואחר-כך לחזור שוב ולעשות מה שמתוכנן. שניהם, הילדה ורוזן, מגיעים למסקנות אלה בעזרת אריקסון שמעורר ומעצים אותם, בצורה עקיפה, לעסוק ב”חיפוש פנימי” של פתרון אישי.
ניתוח מרכיבי ההתערבות על פי המושגים המרכזיים של גישת פתרון בעיות ממוקד, קצר מועד:
- קביעת יחידת ההתערבות: אריקסון מזמן את ההורים והילדה, הוא שומע תחילה את ההורים, שמתארים את הקשיים, ומחליט להמשיך את המפגש עם הילדה לבד. הילדה נקבעת כיחידת התערבות.
- ריכוך ציפיות: אריקסון נוקט “בעמדה אחת מטה”: ” אני כמו רופאים אחרים לא אוכל לעזור לך”.
- זיהוי הקשיים והגדרת הבעיה: אריקסון שומע את הילדה שתלונתה מתמקדת בהרטבה והקשיים היומיומיים שזה גורם לה; לעג, הימנעות מיציאה לטיולים כיתתיים; הימנעות מלינה אצל חברות. ההרטבה, מבחינתו של אריקסון, הנה הקושי אתו הילדה והוריה מתמודדים. הבעיה היא הניסיון המעגלי לפתור את ההרטבה בעזרת רופאים ובאמצעות תרופות. קרי: ניסיונות להגדרת מצבה של הילדה כמחלה. כל זה נעשה ביחס למצב בחיים שצריך, במקרה זה, להסתדר באופן ספונטני. אריקסון, כך נראה, נוקט בגישה זאת אחרי שכל ההתערבויות האחרות לא הועילו!
- ניסיונות הפתרון של הילדה: ניסיונות הפתרון כללו, בעיקר, ביקור אצל רופאים ושימוש בתרופות. אולם, מהשיחות עם הילדה הסתבר שהיה לה פוטנציאל של שליטה שכן, היא שלטה בהרטבה ברוב שעות היום, אך התקשתה לשלוט בהרטבה במצב של צחוק.
- השינוי הרצוי: לשלוט בהרטבה בכל מצב ובכל שעות היום.
- פתרון שננקט: הצעה לאמץ גישה של “להפסיק ולהתחיל” כדרך התמודדות עם קשיי שליטה בתופעת ההרטבה.
- “אריזת” הצעת הפתרון: שימוש בסיפור מטפורי, שמשמש אמצעי עקיף להעברת הרעיון הטיפולי.חשוב להדגיש במיוחד כי השינוי נקבע בהקשר התנהגותי-נורמלי ולא בהקשר הרפואי-פתולוגי. אריקסון, נאמן לתפיסתו בדבר הצורך בדה-פתולוגיזציה של קשיים בחיים, אומר לילדה שרופאים וגם הוא, שהנו רופא בעצמו, לא יוכלו לעזור לה! בכל צעד שאריקסון נוקט הוא מחזיר לילדה שליטה “שיש לה אך היא לא זוכרת שיש לה…” הוא “רק” מזכיר לה משהו שהיא ידעה אך לא זכרה שהיא יודעת…
- יישום הפתרון: השינוי אצל הילדה מתרחש בעקבות השפעה על תפיסתה את הקשיים שלה כלא פתולוגיים, וכן באמצעות פתרון עמום ועקיף שמעורר פעולה עצמית, לעומת הפתרון הרפואי החיצוני שחיזק את תפיסה של הילדה ושל ההורים, שמדובר במחלה ובך גם הודגשה חולשתה להתגבר על בעייתה.