מקור המילה מטפורה בשפה היוונית, פרושה “להעביר ממקום אחד למקום אחר” (Mac Dermott, 1974).
המטפורה היא צורה של שפה סימבולית שהשתמשו בה מאות רבות של שנים כשיטה להוראה בתחומים שונים. המשלים בתנ”ך ובברית-החדשה, כתבי הקודש של הקבלה, האלגוריות בספרות, הדימויים בשירה, והאגדות של מספרי הסיפורים – כל אלה השתמשו במטפורות כדי להעביר רעיון בדרך עקיפה ומשמעותית.
מטפורה היא המפתח בתהליך ההכללה של המוח שבו היחיד מעביר ניסיון מצורה אחת לצורה אחרת; מהעצמי “החיצוני” לעצמי “הפנימי” (Jimenez, 1976). שימוש במטפורות מרחיב את עולמם הפרטי והכללי של לומדים ומשחררם מתפיסות סטריאוטיפיות (של החוץ) והשפעתן הכפויה עליהם והופכת רעיונות לתהליך יצירה אישי (Jimenez,1976; Duhl, 1983,  Kopp,1972.)
חשיבה בעזרת מטפורה משחררת מהצורך להתמודד עם הדיוק כתוצאה סופית אפשרית. יחד עם זה היא מגבירה אצל האדם את האפשרות להגיע בעצמו, הכי קרוב שאפשר, אל התוצאה המצופה.