תורת הכאוס החלה להתפתח באמצע שנות ה-60, ופרצה לתודעת הציבור בתחילת שנות ה-80 עם צאת ספרו של גליק, “כאוס”. יש גורסים כי תורה זו הביאה לסופה את תקוותם של מדענים לתיאור דטרמיניסטי של עולמנו, תיאור שמתבסס על חוקי טבע מנוסחים על ידי משוואות מתמטיות שניתן לפותרן בהינתן תנאי ההתחלה. תורת הכאוס מצביעה על מערכות שבהן שוררים משובים בלתי ליניאריים (מערכות משוב שבהן התגובה לגירוי איננה ביחס ישר לעוצמת הגירוי). בחלק מהמערכות האלה, גם אם נכיר את המשוואות המתארות אותן, לא נוכל לחזות במדויק את מצבן העתידי. תורת הכאוס מתייחסת למערכות כאל מערכות כאוטיות שבהן אין שני מצבים זהים, אין שני פתרונות זהים, ולתוצאות אין דפוס מחזורי שחוזר על עצמו. המשמעות היא שלא ניתן לנסח חוקים קבועים של הטבע ולא ניתן לחזות את התנהגותו. אם זה כך, איך זה שאנו חוזים, בדרגות דיוק כאלה או אחרות, את התוצאות העתידיות של מערכות ותהליכים טבעיים כאוטיים?
