לכולנו מוכרים ויכוחים בבית, בעבודה ובנסיבות אחרות. במוקד תפיסת הוויכוח נמצאת המחשבה שאתה צודק ולא האחר.  בוויכוח’ כל צד מנסה לשכנע את האחר שהוא צודק ולא האחר. מצב כזה מאד מורכב שכן הוא מוביל ל”דרך ללא מוצא”.
לעומת הוויכוח ישנו העימות. בעימות, יש הכרה באפשרות שגם אם אינך מסכים עם האחר, יתכן שהוא בכל זאת צודק. העימות מאפשר הרחבת הניסיון האישי על ידי חשיפה לניסיונו של האחר.
לפיכך, הדרך לפתור ויכוח היא על ידי הכוונתו לעימות, קרי: להכרה ב”צדק יחסי” של כל אחד מהמתווכחים. בדרך זו “המתווכחים” יהפכו ל”עמיתים” שמתעמתים, שמביעים דעתם מבלי שיפסלו אותה על הסף, או שהוא עצמו יפסל כמי שמבטא את הדעה הנתונה!