ריסון השינוי (Restraining the change)
בטקטיקה זאת, המטפל מזהיר את הלקוח מפני “הסכנה” שבשינוי. המטפל מציין שהשינוי יכול להיות אלטרנטיבה גרועה יותר לעומת המצב הקיים. בטקטיקה זאת נוקטים כאשר תהליך השינוי נעשה באטיות, או כאשר לא מופיעים סימנים לשינוי מכוון. כאשר כן מצליחים לגרום לשינוי המטפל מזהיר את הלקוח מפני שינוי מהיר מדי! לדוגמה: מטפל מזהיר אלכוהוליסט, שמבקש להיגמל, מפני הפסקת שתייה מהירה. המטפל מעלה מחשבה שהפסקת שתייה מידית עלולה לעורר כעס של משפחתו על שלא הפסיק שתייה אלכוהולית, שנים רבות קודם, והביא את כל המערכת המשפחתית למצוקה ממשית. כמו כן, הוא יזהיר אותו שהפסקת שתייה יכולה לעורר ציפיות אצל בני משפחתו שיחזור מהר למעגל תפקוד רגיל של הורות, עבודה וכד’. וכל זה בנסיבות בהן היה זמן רב מרוחק ממעגל מילוי תפקידים כאלה. לכן, כך יאמר לו המטפל, כדאי שיקדיש “מחשבה שנייה” לברור כוונתו להיגמל משתייה אלכוהולית.
כאשר האלכוהוליסט בוחר, בכל זאת, להיגמל יש בהחלטתו מחויבות לתהליך הגמילה והכרה “בסיכונים” האפשריים של הפסקת השתייה והשינויים שיבואו בעקבותיה.
חשוב לציין שמדובר במהלך טקטי שנועד להעלות סוגיות מורכבות בתהליך הגמילה, וביחסים בין-אישיים שבין האלכוהוליסט לבין בני משפחתו. הרעיון המרכזי, בטקטיקה זאת, הוא שמעודדים את הצרכן להתקדם תוך כדי ציפייה לתוצאות אפשריות של שינוי שאינן מוכרות לו ולגלות זהירות מפני “נפילות” אפשריות.