(fuzzy logic)

המאה ה-20 התאפיינה בהתפתחות חקר החלל וטכנולוגית מחשבים שהעמידה במרכז את יצירתיות האדם, את המיידיות שבה דברים מתרחשים ואת ההכרה שאיננו יכולים לשלוט בכל (Duhl, 1983). ההכרה שאיננו יכולים לשלוט בכל עודדה ניסיונות לגבש מודלים חשיבתיים נוספים למודלים שתוארו קודם. בין מודלים אלה נמצא מודל הלוגיקה העמומה  (fuzzy logic) שפותח על ידי צדך (Zadeh, 1965).

לוגיקה עמומה, צריך לומר, איננה חשיבה עמומה. מדובר בצורת חשיבה מתוכננת ומאורגנת שמתייחסת אל מצבי חיים עמומים. דוגמה עממית, נפוצה, יכולה להמחיש את הרעיון: כאשר מנסים להחנות את המכונית בין שתי מכוניות אחרות בצד הדרך, אומדים את המרחק בין המכוניות ומחנים את המכונית רק אם יש רווח סביר ומתאים. מקרה זה מצביע על תכנון “גס” של עניין החניה תוך התייחסות למרווח ולא מדידה מדויק באופן מוחלט.

צדך (Zadeh, 1965) הציע, באמצע שנות ה-60, את השימוש במושג “לוגיק העמומה” (fuzzy logic) כדי לתאר מצבי חיים מורכבים ועמומים. לפי תפיסתו העולם נשלט על ידי מושגים שאין להם הגדרות חדות ומוגדרות היטב והמידע שבהם, ברוב המקרים, לא מלא ולעתים לא אמין. המדענים, בחיפושיהם אחר הדיוק, מנסים לדעתו, לתרגם את העולם הממשי למודלים מתמטיים מלאכותיים שלא מותירים מקום לדרוג שמבטא אי-דיוק או דיוק חלקי. הוא סבור שניסיונות אלה הם ניסיונות סרק שנובעים מהקושי האנושי להתמודד עם רעיונות רבים ושונים בו זמנית. לכן, אנשים קושרים ומסווגים יחד נושאים דומים כדי להפחית את אי-הוודאות ואת המורכבות בתהליך עיבוד הנתונים.

לוגיקה עמומה מתייחסת למצבים בחיים כאל מצבי אמת חלקיים. לפי תפיסה זאת, כל דבר; אמת, גיל, יופי, עושר, צבע, גזע, ועוד, שמושפעים מהטבע הדינמי של התנהגות ותפיסת האדם, מצוי על סולם ערכים מדורג. השאלה אינה אם משהו נכון או לא-נכון אלא עד כמה זה נכון או לא נכון.

מנקודת מבטו של צדך (Zadeh,1973), יש פרדוקס בניסיון להגיע לדיוק ופרוט. ניסיון כזה גורם, לדעתו, למורכבות יתר ולקשיי הבנה של מערכות מורכבות. על יסוד תפיסה זאת הוא הגיע למסקנה שאין צורך במידע מקיף ומפורט כדי להגיע להבנת פעולת מערכת. לפי דעתו, די במידע מצומצם ומייצג לביצוע ניתוח סביר. מסקנותיו היו מרחיקות עוד יותר;
ראשית, הוא הבין שדיוק מוגבר לא רק שרחוק מלסייע, אלא מהווה מכשול בפני הבנה.
שנית, הוא ציין שעמימות מילולית מספקת גמישות נדרשת ליצירת קבוצות מודלים – שמאפשרות לתפוס את מהות הבעיה הקיימת תוך מתן אפשרות להשוואות ולאנלוגיות עם מצבים ומערכות דומים.
על בסיס תפיסתו זאת של צדך (Zadeh) נראה שניתן להניח בהתאמה רבה את עקרונות ויסודות הגישה פתרון בעיות ממוקד, קצר מועד. בגישה זאת די בנתונים שנאספים באמצעות ארבעה מרכיבי התערבות טיפולית כדי לבנות אסטרטגיה וטקטיקות של התערבות להשגת שינוי טיפולי.