קינגסבורו (Kingsbury, 1997) מציין שפתרון בעיות ממוקד, קצר מועד, זהו טיפול שמסיט את הדיאלוג הטיפולי מהתוכן אל הדרכים לפתרון בעיות. ראשית הגישה, לפי קינגסבורו (Kingsbury, 1997), בהבנה שניתן לפתור את מרבית הבעיות הפסיכולוגיות וכי ברובן הן לא “כרוניות”. הוא לומד על כך מתצפיות שמצביעות שהתופעות הפסיכולוגיות המוכרות מופיעות לסירוגין; מי שמפגינים חרדות אינם נמצאים במצב חרדה כל רגע מרגעי יומם, וגם דיכאון משתנה בחומרתו במהלך יומו של אדם. המסקנה המעשית, כתוצאה מהבנה זאת, היא שייעוד הגישה הממוקדת בפתרון הוא דפתולוגיזציה של מצבים בחיים.