זהו ניסיון להגיע לפתרון מתוכנן של קשיים שלרוב מסתדרים באופן ספונטני. מצב כזה מוכר, בקשיי שינה, קשיי תפקוד מיני, הרטבה, אכילת יתר, בעיות מעיים ועוד. ישנם התופסים קשיים מהסוג הזה כמצב מיוחד שמחייב תיקון. הניסיון להגיע לפתרון בדרך מתוכננת מגביר את הדאגה סביב העניין, מגביר עוד יותר את הניסיונות המתוכננים להגיע לפתרון ומשיג את ההפך: שימור הקושי ולא פתרונו.
למשל, אדם שלא מצליח לקיים יחסי מין מסיבות נורמליות של עייפות, לחץ בעבודה או אירוע חריג אחר בחייו, מנסה לתקן את “כישלונו” ביום המחרת. ההתרכזות שלו, במחויבותו העצמית להצליח, גורמת לו לכשל חוזר. אם יניח למאמציו יתכן מאד שיחול תיקון ספונטני. אלא שהאיש (אולי גם בסיוע אשתו) לא מאמין בספונטניות ומתכנן שוב את הצלחתו. הפעם, הוא נח היטב, “משתדל” לא להיות מתוח יתר על המידה ובכל זאת משימתו לא מושלמת. בעייתו, אם כן, היא הניסיון החוזר לכפות על עצמו הצלחה בתחום המיני כאשר מדובר בתופעה שהתרחשותה לרוב ספונטנית. “הכישלונות” החוזרים משכנעים אותו שבעייתו ממשית ומכיוון שהוא לא פותר אותה בעצמו, הוא פונה לטיפול.
התמודדות דומה ניתן לפגוש בקשיי שינה, כאשר אדם מנסה להירדם בכל כוחו באמצעים שונים; החל מהתרגעות ועד לשימוש בתרופות ארגעה או כדורי שינה שניתנים לו על ידי רופאים שעדים למצוקות לקוחותיהם. ניסיונות אלה משמרים את הקשיים שכן הפתרון, במצבים אלה, מתרחש באופן ספונטני וההתערבות המכוונת מגבירה, לרוב, את הכשל החוזר.